אביטן נ' קלאב הוטל אילת בע"מ ואח'

פסק דין

בפני תביעה לתשלום נזקי גוף.

התובעת הינה ילידת 1974, אשר בהיותה בהשתלמות ממקום עבודתה במלון "הנסיכה" באילת החליקה על גבי מדרגות הסמוכות לבריכת המלון ונגרמו לה לטענתה נזקי גוף. לטענת התובעת נגרמו לה כאבים באגן ובגב התחתון, היא טופלה בבית החולים יוספטל באילת ושהתה בתקופת אי כושר בסה"כ כ 34 ימים. התאונה הוכרה כתאונת עבודה ואף שולמו דמי פגיעה בגינה. נוכח עובדה זו, טענה התובעת כי אין ספק בדבר קרות הארוע והאופן בו קרה ולטענתה חלה על הנתבעת 1 בעלי המלון בו אירעה לטענתה התאונה ועל הנתבעת 2, מבטחת הנתבעת 1 החבות לפצותה. התובעת טענה כי על הנתבעת 1 חלה חובת זהירות מושגית וכן חובת זהירות קונקרטית וכי היה עליה להשגיח ולהותיר משטחים בטוחים למעבר אדם בכל חלקי המלון. התובעת הפנתה לפסקי דין שונים אשר הכירו בחובת זהירות מושגית בכל הנוגע לתאונות בבריכת מלון וטענה כי הנתבעת 1 הפרה את חובת הזהירות החלה עליה. אשר לנזקיה טענה התובעת כי יש לפסוק לה בגין כאב וסבל סך של 25,000 ₪, הוצאות בסך 5000 ₪, הפסד זכויות סוציאליות בסך 1500 ₪ ועזרת צד ג' בסך של 5000 ₪. לטענת התובעת אין לה כל אשם תורם בקרות התאונה דנן ולפיכך יש לקבל את מלוא תביעתה, כאמור.

הנתבעות טענו כי דין התביעה להידחות על הסף. לטענתן, כל הדיווחים אודות נפילה כתוצאה מרטיבות במדרגות הבריכה מקורם בתובעת בלבד, אך כאשר נדרשה התובעת לתאר את נסיבות התאונה בחדר המיון אליו פנתה בערב התאונה, היא מוסרת כי החליקה במדרגות ואין זכר לרטיבות אשר "נולדה" לאחר מכן. הנתבעות הפנו לפרק הזמן הגדול אשר חלף למן נפילתה של התובעת ועד לפנייתה לקבלת טיפול רפואי בבית החולים. לטענתן יש לקחת עניין זה בחשבון בעת פסיקת פיצוי לתובעת, אם יפסק, בכל הנוגע לחומרת פציעתה ובכלל. לטענת הנתבעות, מדובר במדרגות תקניות ובטוחות והתובעת לא הוכיחה אחרת ואף לא התכוונה מתחילה להגיש חוות דעת בעניין זה. הנתבעות איבחנו את פסקי הדין אשר הוגשו בידי התובעת והסבירו כיצד שונים המקרים אשר נדונו בהם, אל מול מקרה התובעת. לטענתן של הנתבעות, יש ליחס לתובעת אשם תורם בסך של 80% לכל הפחות. אשר לשיעור הנזק, טענו הנתבעות כי מדובר בחבלה קלה מאד, לא הוכח נזק ממוני, ההוצאות אשר הוצאו מכוסות בידי המל"ל ולא הוגשו כלל תלושי שכר אשר יעידו על השעות אשר החסירה התובעת בגין התאונה. לטענתן של הנתבעות, הרי שמדובר בנזק הטעון הוכחה ומשלא הוכח, הרי נותר אך רכיב הנזק הלא ממוני ולטעמן יש לפסוק לתובעת סך של 1000 ₪ בניכוי אחוזי האשם התורם, לו תתקבל התביעה. לטענת הנתבעות יש לדחות את התביעה ולחייב את התובעת בהוצאותיה.

הצדדים מילאו ידיי להכריע בסכסוך על דרך הפשרה בהתאם לסמכותי לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט.

לאחר ששמעתי את הצדדים ושקלתי טענותיהם, אני מחייבת את הנתבעות ביחד ולחוד לשלם לתובעת סך של 8000 ₪. כן יישאו הנתבעות בהוצאות ושכר טרחת עו"ד בסך כולל של 2000 ₪.

פסק הדין ניתן לאחר שקילת טענות הצדדים ללא נימוקים כפי המקובל והראוי בפסיקה על דרך הפשרה.

נוכח אופן סיום ההליך , ניתן בזאת פטור מתשלום יתרת האגרה.

ניתן היום, כ"א טבת תשע"ד, 24 דצמבר 2013, בהעדר הצדדים.